Background Image
Table of Contents Table of Contents
Next Page  8 / 88 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 8 / 88 Previous Page
Page Background

האם אישה מחויבת בתפילה? האם חלה עליה הגבלת

הזמנים?

מפני שהיא מצוות עשה שלא הזמן

נשים חייבות בתפילה

גרמא, שזמני התפלה הם מדברי סופרים. עיקר מצוות התפלה

היא מן התורה, שנאמר: "ולעבדו בכל לבבכם" – "עבודהשהיא

שבלב, וזו היא תפילה" (ספרי, י"א, י"ג). אלא שאין לה נוסח

בכל נוסח שתרצה

ידוע מן התורה, והאישה יכולה להתפלל

פעם אחת, ביום או בלילה,

. ומשהתפללה

ובכל עת שתרצה

יצאה ידי חובתה מן התורה. על פי סברה זו נהגו רוב הנשים

לא להתפלל בתמידות שמונה עשרה, שחרית וערבית, משום

שמיד בבוקר סמוך לנטילה הן אומרותאיזה בקשה, ומן התורה

וישאומרים

יוצאות בזה, ואפשרשאף חכמים לא חייבום יותר.

שהיותשתפילתשמונה עשרה היא בקשת רחמים – חייבו אותן

. בשחרית ובמנחה אם האישה פנויה ואינה טרודה, תתפלל

בה

והעסוקה בגידולי ילדיה ובפרנסת ביתה תנהג כדעה

לפי הנוסח,

(שו"ע או"ח סי' קו, ושו"ע הרב, משנ"ב).

ראשונה

כאשר אישה החלה בקיום מצוות עשה שהזמן גרמא, כמו

קריאת שמע, ולפתע נדרשת לאחד מילדיה, מה דינה?

אישה שיודעת שילדיה יפריעו לה בתפילה, פטורה

מתפילה. אבל אם התחילה להתפלל והילדים מפריעים, היא

, ולטפל בילדים כהרגלה.

חייבת להפסיק את התפילה

האם יש מעלה לאישה המקיימת מצוות עשה התלויה

בזמן, כמו אכילה בסוכה?

, כמו שכתוב "אינו מצווה – ועושה". לדעת

יש בזה מעלה

האשכנזים, אומרות ברכה; ולדעת הספרדים, אינן אומרות

ברכה. בכל מקרה, אישה אינה מחויבת בהידור מצוות עשה

שהזמן גרמא, ונפטרת גם בקיום הלכתי בסיסי – כמו שלושים

כאשר הקיום אינו מונע ממנה לקיים את

תקיעות בר"ה. כל זה

מחויבויותיה לבעלה.

מצוות

שהזמן גרמן

שליט"א

יצחק שמואל רוזנבלט

הרה"ג ר'

תורת אימך

ההמשך המוכר לכותרת, מפורסם אף הוא: "שנשים קיבלו על עצמן..." נראה שכמעט כל מצוות עשה שהזמן

גרמן, להוציא אלו שנאסרו בפירוש לנשים, הפכו היום ל"קבלה" מעשית אצל נשי ישראל הצדקניות. למרות

הפטור ההלכתי שיש לנשים לקיים מצוות אלו, מתקשות נשים ואימהות לוותר על קיומן. בשבת, בית הכנסת

גדוש באימהות יהודיות שבאות מתחילת התפילה עד תומה. גם אלו שנשארות בבית עם ילדיהן, לא מניחות

את הסידור במשמרת, והוא בלה מרוב שימוש. התפילה היא רק דוגמא אחת מיני רבות ליחסן החם של הנשים

למצוות, בכלל, ולמצוות עשה שהזמן גרמן, בפרט...

מהן באמת גבולות המחויבות? מה כדאי ומה לא רצוי? מהי, באופן עקרוני, משמעות ה"פטור" שקיבלו הנשים?

עם כל השאלות האלו, פנינו להרה"ג הרב יצחק שמואל רוזנבלט שליט"א, מו"ץ עמותת "פתחי אור" וראש

מתיבתת "כתר יהודה", בבקשה שיאיר עינינו בסוגיה המעשית הזו.

הקדמה:

מצוות עשה שהזמן גרמן הן מצוות התלויות בזמן מוגדר. כמו זמני התפילה – ג' פעמים ביום, סוכה – בסוכות, שופר – בראש השנה

וכדומה.

הסיבה שפטרו נשים מהן היא בשל מחויבותן לבעליהן. במסגרת תפקידן הן טרודות בהכנת האוכל, בגידול הילדים ובפיקוח על ענייני

הבית. כיוון שמצוות שהזמן גרמן מחייבות הספק והתעסקות רבה סביבן, לא יכולות הנשים לקיים אותן לצד המשימות הנוספות

שלהן. (ע"פ האבודרהם)

במסורת שעברה מדור לדור עד משה רבינו, ונכתבה בימי בעלי התוספות, יש התייחסות לחלק ממצוות עשה שהזמן גרמן, ונשים

מקבלות על עצמן את קיומן. יש חילוק בין האשכנזים לספרדים ברמת החיוב, והדבר בא לידי ביטוי באופן מעשי, כמו אמירת הברכה

ועוד, וכל אחת תנהג כמנהג רבותיה.

חשוב לציין כי לא כל מצוות עשה שהזמן גרמן כלולות בפטור, כמו ג' סעודות שבת, המחייבות את כולן, והמנהגים ידועים.

יש מצוות עשה שהזמן גרמן שנשים לא מקיימות מסיבות נוספות, כמו תפילין וציצית.

- עמוד זה טעון גניזה -

8

פלוס