Background Image
Table of Contents Table of Contents
Next Page  12 / 88 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 12 / 88 Previous Page
Page Background

אמא

בשיא הזמן

- מחברת הספרים

שרה סיימון

המחנכת

"שלווה בארמונותיך" ו"אפקט האבוקדו"

רוח ועוד

שואב המים של העיירה זכה לרגע

מרגש. הגדולה שבעשרת ילדיו התארסה

בשעה טובה ומוצלחת. ואומנם, לרש אין

כל, מעמל כתפיו בקושי הביא הוא לחם

לצאן מרעיתו. אך תקווה פיעמה בו: יפנה

הוא אל ראובן העשיר ויבקש ממנו סיוע.

לראובן נכסים רבים – ובן אחד יחיד. נקש

שואב המיםעל הדלתהמחוטבת והתקבל

בסבר פנים יפות. הסבו השניים לשיחת

ידידות, והעשיר צהל: זה עידן ועידנים לא

פקד מישהו את ביתו להנעים לו בשיח

את זמנו. לבסוף שטח המחותן הטרי את

בקשתו בפני המארח הלבבי: "אירסתי

את בתי הבכורה במניין צאצאי, ואשמח

לקבל סיוע מידך". סמקו פניו של המארח,

הוא קם נסער וידיו על מותניו: "הילדים

שלך הם העסק שלך!" הפך באחת מידיד

לעוין, "לי יש בן יחיד שחיתנתי מכספי

שלי, ובהרחבה. לא ביקשתי עזרה מאיש!

אתה – תחתן את ילדיך שלך בעצמך!"

הלם ומבוכה הצטיירו על פניו של

שואב המים. מהפך האווירה וצער

העלבון שנורה לעברו, דחוהו לעבר דלת

היציאה. ברם, כעבור רגע כמימרא, שב

על עקבותיו, ופניו נחושים:

"איך העזת לדבר אלי כך?" תבעשואב

המים לדעת, "כלום יודע אתה מי אני?"

חסון נעמד שואב המים, מכיר בערך

עצמו: "אני פקידו הנאמן של מלך מלכי

המלכים. אני גזברו האישי! עשר פעמים

הפקיד הוא בידי מאוצרות גנזיו. מניין

יהלומים הניח אצלי למשמרת – ואתה

מעז לזלזל בי, איש אמונו של בורא

העולם?! בי בטח הקדוש ברוך הוא פי

עשר ממך. עליך לכבד את פער המעמדות

ביננו, ולדבר אלי כיאות לנאמן המלך!"

היה המשך שמח לסיפור, אבל עד

כאן. לענייננו:

מזל טוב לך, אימא! ריבונו של עולם

הפקיד אצלך את יהלום אוצרו. יהלום

זה שאת אוחזת בידייך, הוא תקוות כל

הדורות. מאדם הראשון ועד אלייך –

לא נותקה השרשרת! בידייך הופקדה

מרגלית שכל דור העניק לה יכולות,

כישורים ומידות. כמה כמיהת אבות

ואימהות מתומצתת בנער הזה, שאליו

ייחלו! ואת – פקיד בכיר בממלכתו של

הבורא, גזבר נאמן של אוצרו, הכירי

במעמד! הכירי ביקרת התואר "אימא"!

בשבועות הקרובים תעצימי בך את

היכולות הכבודות הנדרשות לתפקיד

מרומם זה...

שיא התפקידים מתנקז לחודשתשרי.

כל הצאצאים מתמגנטים אלייך, הפעוט

מהתינוקייה, הבחור מהישיבה, הילדה

מהמשפחתון ואולי גם הנשואים... כולם

נשאבים אל הסירים המהבילים שלך.

ניחוחי מאכלי אימא, הם מעבר לכל

תבלין הרשום במתכונים. הם מרוקנים

את הסיר ומייחלים לתבשיל הבא. שיא

ת! סיר של הענקת חיות, ניחוח

ּ

של אימהו

והרבה כוח לגדול ולצמוח!

עם התחדשות השנה, כולם

מצטנפים תחת הסינר שלך, ואצל אימא

– לא צפוף לעולם. את גננת וטבחית,

מדריכה בקייטנה ושוטר תנועה, מנהלת

משאבי אנוש – כולם תחת כנפייך.

פריסת חסותך על הילדים והאצלת

רוחך על תפקידים ההולמים את גילם

ותכונותיהם, הם ממוטיבי חייך.

תחילתה של שנה מוצאת אותך

ב"שיא" – עמוק בסידור התפילה.

שפתייך מרחשות, מייחלות עבור כל

אחד ואחת מהאפרוחים. מקיימת

בשלמות את "הלוואי יהא אדם מתפלל

כל היום". נכון, היית רוצה לשהות יותר

במקומות תפילה, לדפדף בסידור שעות

ארוכות יותר, אבל כנאמנתו של מלך,

בקשותייך – בכל זמן פנוי ודווקא בלעדיו

– הן בעלות ערך. כל תפקידייך ברכינה

לאוצרות שהופקדו בידייך – הם תפילה,

שבח ובקשה...

נוהגות היו נשי ירושלים להיטלטל

בדרכים עד לקבר רחל אמנו, ובטרם

בואן עד למצבה, פרקו סלי אוכל בחצר

הנוסטלגית וסעדו לבבן. תמהו רבים: "וכי

אין לכן מטבח בבית, שהגעתן עד הנה

לאכול?!" וענו הן באמונת תום:

"וכי מתי אימא יהודייה רווה רוב נחת?

הווה אומר: כשילדיה אוכלים! הגענו

לאימא רחל, הראנו לה שאנו אוכלות,

ומכאן והילך, מה שנבקש – נקבל!"

כמה נחת יש ממך, כמי שמאכילה

אהוביו של מקום! סירייך העמוסים,

סינרך הצופן, שיח אמרייך – וודאי יהיו

בעבורך סנגורים של זכות לעוד שנים

רבות, טובות ונעימות של גזבר המלך.

שיא של שנה טובה לאימא – שכל

!

©

הזכויות שמורות לה

שיא התפקידים מתנקז לחודש תשרי. כל הצאצאים מתמגנטים אלייך, הפעוט

מהתינוקייה, הבחור מהישיבה, הילדה מהמשפחתון ואולי גם הנשואים...

כולם נשאבים אל הסירים המהבילים שלך. ניחוחי מאכלי אימא, הם מעבר לכל

תבלין הרשום במתכונים. הם מרוקנים את הסיר ומייחלים לתבשיל הבא. שיא

ת! סיר של הענקת חיות, ניחוח והרבה כוח לגדול ולצמוח!

ּ

של אימהו

12

פלוס